"אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת" את החיבור שלנו לחקלאות הישאלית בחרנו להציג דרך המציאות היומיומית שלנו. החקלאות באזור שלנו היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, היא מניבה לנו אוכל, כלכלה ומקומות בילוי. אנחנו מבלים בשדות מסביב לקיבוץ וצוברים חוויות, וההורים שלנו ושאר חברי הקיבוץ - אחראים להחזיק את כל המפעל הזה ובתוכו - העצמת ההתיישבות היהודית בנגב. החקלאות עבורנו מייצגת איזון, חוסן ושאיפה לחיי תורה ועבודה. את כל זה העברנו בצד הימני בציור, יחד עם הכלניות שמייחדות את האזור שלנו ומביאות אלפי אנשים בשנה להיחסף לחקלאות ולשפע בארץ שלנו. ומנגד - חלק אחר ובלתי נפרד מהחיים שלנו, הטרור החקלאי בשדות שלנו. עפיפונים ובלוני תבערה ששורפים את השדות שלנו, ויחד עם זה - את הפרנסה שלנו, את הנוף והסביבה הביתית שלנו ואת החופש שלנו להיות נוכחים בסביבה שלנו בבטחון. בחרנו להציג את התוצר בצורה הזאת - כדי להראות, שלמרות הקושי בחקלאות באזור שלנו בפרט ובאזורים אחרים בארץ בכלל- אנחנו מבינים שיש חשיבות גדולה לפיתוח החקלאות בארץ, החקלאות משמשת לנו כגדר שמגנה עלינו, כמקור פרנסה לאלפים וכערך מוסף לחיים יותר משמעותיים.
